<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן תר"ד</h1>
<h2>דף ו.</h2>
שאלת נודר מעות לצדקה עד שלא באת ליד גבאי אם רשאי לשנותה ושיהא דעתו לשלם אחר זמן, כמו שנראה בפרק קמא דערכין [ו' ע"א] דצדקה משבאת ליד גבאי אינו רשאי לשנותה לא הנודר ולא הגבאי אף על פי שדעתו לשלם דחיישינן לפשיעה, אם משמע דקודם לכן אפילו הנודר יהא רשאי אם לא. תשובה כבר ידעת שרבו בזה המחלוקות בין גדולי המפרשים ובין רבותינו ולכולהו פירושי קודם שבאת ליד גבאי מותר ללוותה כההיא דערכין. [ו]דתנא בתוספתא [מגילה פ"ב ה"ט] הפוסק צדקה עד שלא זכו בה הפרנסין אין רשאי לשנותה אלא מדעתן ואמרת דפוסק על [ידי] אחרים משמע אבל נודר עצמו לא, אין הדבר כן אלא פוסק על עצמו קאמר ומיירי נמי לשנותה לגמרי לענין אחר, ומיהו בעינן דעת הפרנסים דכל בדעת הפרנסים לעולם מותר ואפילו באתה לידם כדגרסינן בירושלמי על מתניתין דשקלים [פ"ב ה"ה] דמותר עניים לעניים מותר שבויים לשבויים ואין ממחים ביד הפרנסים.
